אז באמת הכל בראש?…

כשהייתי ילד, אהבתי סרטי מערבונים. כן, היה כזה ז׳אנר של סרטים על קאובויים ואינדיאנים, וכאלה.

ושמתי לב שבכל הסרטים האלה, בערב, כל הקאובויים היו מגיעים לסאלון, לבר, כדי לשתות בירה וללכת מכות, ובכניסה לבר הייתה מין קורת עץ ששם הם היו קושרים את הסוסים שלהם. ושמתי לב, שכשהם קושרים את הסוס לקורה – הם לא באמת קושרים אותו. הם רק מניחים ככה את המושכות על הקורה, והמושכות עושות איזה חצי סיבוב כזה, וזהו. וזה הרגיז אותי, שהשחקנים בסרט אפילו לא מתאמצים לעשות ״כאילו״ הם באמת קושרים, והבמאי – לא אומר להם כלום. וראיתי את זה קורה בעוד סרטים. וזה היה מוזר לי.

עד שכעבור שנים טיילתי פעם בארצות הברית והגעתי לחוות בוקרים, כזו של תיירים, עם מופעי רכיבה ופעלולים. ואחרי השואו, ראיתי את אחד הבוקרים שהשתתפו במופע, יורד מהסוס ו-נחשו מה… בדיוק. קושר את הסוס לקורה – בלי לקשור. רק ככה…

אז ניגשתי אליו, הצגתי את עצמי ושאלתי אותו – מה הקטע?

והוא הסביר לי שכאשר הם מתחילים לאלף את הסייחים הצעירים והפראיים – הסייחים מאוד מתנגדים ומנסים להשתחרר ולברוח, אבל אחרי כמה שבועות של אילוף, הסייחים ״מתבייתים״ ונרגעים, כי הם מבינים שהם קשורים חזק והם לא באמת יכולים להשתחרר.

מאותו הרגע, כבר לא צריך באמת לקשור אותם לקורה. רק להניח את המושכות על הקורה, שהם ״ירגישו״ קשורים, כי ה״קשר״ קיים כבר בראש שלהם.

בדיוק כמו בחיים. כמה פעמים אנחנו נמנענו מלעשות משהו בגלל איזהו ״קשר״ – שהיה רק בראש שלנו?

כמה פעמים לא השתחררנו ורצנו קדימה, כי הרגשנו שמשהו כובל אותנו, אבל המשהו הזה כבר לא באמת היה קיים? הוא היה קיים רק בראש שלנו…

אז תזכרו: מי שיודע לשלוט בתת-מודע שלו – שולט במחשבות שלו, ברצונות שלנו, ברגשות שלו, בפחדים שלו, בגורל שלו …בחיים שלו!